הפרעות מצב רוח הדומות לדיכאון

הפרעות מצב רוח הדומות לדיכאון:

דיכאון סביב לידה (לפני ואחרי הלידה)

דיכאון עונתי (נקרא גם הפרעה רגשית עונתית)

הפרעה דו קוטבית

הפרעת דיכאון מתמשכת (בעבר דיסתימיה) 

הפרעה דיספורית קדם-וסתית 

הפרעה בוויסות מצב הרוח 

הפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD)

 PMDD התווסף למדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5) בשנת 2013. לאישה עם  PMDD  יש תסמינים חמורים של דיכאון, עצבנות ומתח כשבוע לפני תחילת הווסת.

תסמינים נפוצים כוללים שינויים במצב הרוח, עצבנות או כעס, מצב רוח מדוכא וחרדה או מתח ניכרים. תסמינים אחרים עשויים לכלול ירידה בעניין בפעילויות רגילות, קשיי ריכוז, חוסר אנרגיה או עייפות קלה, שינויים בתיאבון עם תשוקות ספציפיות לאוכל, בעיות שינה או שינה מרובה מדי, או תחושה של הצפה או חוסר שליטה. תסמינים פיזיים עשויים לכלול רגישות או נפיחות בחזה, כאבי פרקים או שרירים, תחושת "נפיחות" או עלייה במשקל.

תסמינים אלו מתחילים שבוע עד 10 ימים לפני תחילת הווסת ומשתפרים או מפסיקים עם תחילת הווסת. התסמינים מובילים למצוקה משמעותית ולבעיות רגולציה בתפקוד או אינטראקציות חברתיות.

לצורך אבחנה של PMDD, התסמינים חייבים להופיע ברוב המחזורים החודשיים במהלך השנה האחרונה וחייבים להיות בעלי השפעה שלילית על העבודה או התפקוד החברתי. הפרעה דיספורית קדם-וסתית משפיעה על בין 1.8% ל-5.8% מהנשים במחזור מדי שנה.

ניתן לטפל ב-PMDD באמצעות תרופות נוגדות דיכאון, גלולות למניעת הריון או תוספי תזונה. שינויים בתזונה ובאורח החיים, כגון הפחתת קפאין ואלכוהול, שינה מספקת ופעילות גופנית, ותרגול טכניקות הרפיה, יכולים לעזור.

תסמונת קדם וסתית (PMS) דומה ל-PMDD בכך שהתסמינים מתרחשים שבעה עד 10 ימים לפני תחילת הווסת של האישה. עם זאת, PMS כולל פחות ופחות תסמינים חמורים מאשר PMDD.

הפרעה בוויסות מצב רוח

הפרעה בוויסות מצב הרוח היא מצב המתרחש בילדים ונוער בגילאי 6 עד 18. היא כרוכה בעצבנות כרונית וחמורה הגורמת להתפרצויות קשות ותכופות. התפרצויות מזג הרוח יכולות להיות מילוליות או כרוכות בהתנהגות כגון תוקפנות פיזית כלפי אנשים או רכוש. התפרצויות אלו אינן פרופורציונליות למצב ואינן עולות בקנה אחד עם הגיל ההתפתחותי של הילד. הם חייבים להתרחש לעתים קרובות (שלוש פעמים או יותר בשבוע, בממוצע) ובדרך כלל בתגובה לתסכול. בין ההתפרצויות, מצב הרוח של הילד עצבני או כועס במשך רוב היום, כמעט כל יום. מצב רוח זה מורגש על ידי אחרים, כגון הורים, מורים ומשפחה.

על מנת לאבחן הפרעה בוויסות מצב הרוח, התסמינים חייבים להיות נוכחים במשך שנה לפחות בשתי מסגרות לפחות (כגון בבית, בבית הספר או חוגים) והמצב חייב להתחיל לפני גיל 10. הפרעה בוויסות מצב הרוח שכיחה הרבה יותר אצל בנים מאשר בנות. מצב זה יכול להופיע יחד עם הפרעות אחרות, כולל דיכאון מז'ורי, הפרעות קשב/היפראקטיביות, חרדה והפרעות התנהגות.

​

הטיפול כולל בדרך כלל פסיכותרפיה (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) ו/או תרופות.

הפרעת דיכאון מתמשכת (בעבר נקרא דיסתימיה)

לאדם עם הפרעת דיכאון מתמשכת (שנקראה בעבר הפרעה דיסתימית) יש מצב רוח מדוכא במשך רוב שעות היום, במשך יותר ימים מאשר לא, במשך שנתיים לפחות. אצל ילדים ובני נוער מצב הרוח יכול להיות עצבני או מדוכא, וחייב להימשך לפחות שנה אחת.

בנוסף למצב הרוח המדוכא, התסמינים כוללים:

תיאבון ירוד או אכילת יתר, נדודי שינה או שינה מרובה, אנרגיה נמוכה או עייפות, הערכה עצמית נמוכה, ריכוז ירוד או קושי בקבלת החלטות, תחושות של חוסר תקווה.

הפרעת דיכאון מתמשכת מתחילה לעתים קרובות בילדות, בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת ומשפיעה על כ-0.5% מהמבוגרים בארצות הברית מדי שנה. אנשים עם הפרעת דיכאון מתמשכת מתארים לעתים קרובות את מצב הרוח שלהם כעצוב. מכיוון שתסמינים אלו הפכו לחלק מהחוויה היומיומית של האדם, הם עשויים שלא לבקש עזרה, תחת ההנחה ש"תמיד הייתי ככה."

התסמינים גורמים למצוקה או קושי משמעותי בעבודה, בפעילויות חברתיות או בתחומי תפקוד חשובים אחרים. אפיזודה של דיכאון מג'ורי עשויה להקדים את הופעתה של הפרעת דיכאון מתמשכת אך עשויה להופיע גם במהלך הפרעת דיכאון מתמשכת.