מה זה דיכאון?

תסמיני דיכאון יכולים לנוע בין קלים לחמורים ויכולים לכלול:

הרגשת עצבות או מצב רוח מדוכא, אובדן עניין או הנאה בפעילויות שפעם נהננו ממנה, שינויים בתיאבון - ירידה או עלייה במשקל ללא קשר לדיאטה, קושי לישון או שינה מרובה, אובדן אנרגיה או עייפות מוגברת, עלייה בפעילות גופנית חסרת תכלית (לדוגמה, חוסר יכולת לשבת בשקט, צעדים, סחיטה ביד) או האטה בתנועות או דיבור (פעולות אלה חייבות להיות חמורות מספיק כדי שאחרים יוכלו לשים לב אליהן, הרגשת חוסר ערך או אשם, קושי לחשוב, להתרכז או לקבל החלטות או מחשבות על מוות או התאבדות.

חשוב לזכור כי מצבים רפואיים שונים (למשל, בעיות בבלוטת התריס, גידול במוח או מחסור בוויטמין) יכולים לחקות תסמינים של דיכאון ועל כן חשוב לשלול סיבות רפואיות כלליות.

דיכאון משפיע על אחד מכל 15 מבוגרים (6.7%) בכל שנה נתונה. ואחד מכל שישה אנשים (16.6%) יחווה דיכאון בשלב כלשהו בחייו. דיכאון יכול להופיע בכל עת, אך בממוצע, מופיע לראשונה במהלך שנות העשרה המאוחרות עד אמצע שנות ה-20. נשים נוטות לחוות דיכאון יותר מגברים.

מה ההבדל בין להיות בדיכאון לבין להיות עצוב\ באבל?

מוות של אדם אהוב, אובדן עבודה או סיום מערכת יחסים הם חוויות שקשה לאדם לסבול. זה נורמלי שתחושות של עצב או אבל יתפתחו בתגובה למצבים אלו. אלה שחווים אובדן לעתים קרובות עשויים לתאר את עצמם כ"מדוכאים".

אבל להיות עצוב זה לא אותו דבר כמו דיכאון. תהליך האבל הוא טבעי וייחודי לכל אדם וחולק כמה מאותן תכונות של דיכאון. גם אבל וגם דיכאון עשויים לכלול עצב עז ונסיגה מפעילויות רגילות אבל הם שונים בכמה מובנים חשובים וההבחנה בין אבל\ עצב לבין דיכאון חשובה ויכולה לסייע לאנשים לקבל את העזרה, התמיכה או הטיפול שהם צריכים.

מה הם גורמי הסיכון לדיכאון?

דיכאון יכול להשפיע על כל אחד - אפילו אדם שחי בנסיבות אידיאליות יחסית.

מספר גורמים יכולים לשחק תפקיד בדיכאון:

ביוכימיה: הבדלים בכימיקלים מסוימים במוח עשויים לתרום לתסמינים של דיכאון.

גנטיקה: דיכאון יכול להופיע במשפחות. לדוגמה, אם תאום זהה אחד סובל מדיכאון, לשני יש סיכוי של 70 אחוז ללקות במחלה מתישהו בחיים.

אישיות: נראה שאנשים עם הערכה עצמית נמוכה, שהלחץ מוצפים בקלות או שהם בדרך כלל פסימיים, נוטים יותר לחוות דיכאון.

גורמים סביבתיים: חשיפה מתמשכת לאלימות, הזנחה, התעללות או עוני עלולה להפוך אנשים מסוימים לפגיעים יותר לדיכאון.

כיצד מטפלים בדיכאון?

דיכאון הוא בין ההפרעות הנפשיות הניתנות לטיפול. בין 80% ל-90% אחוז מהאנשים עם דיכאון מגיבים בסופו של דבר טוב לטיפול. כמעט כל החולים מקבלים הקלה מסוימת מהתסמינים שלהם.

לפני אבחון או טיפול, איש מקצוע בתחום הבריאות צריך לערוך הערכה אבחנתית יסודית, כולל ראיון ובדיקה גופנית. במקרים מסוימים, עושים בדיקת דם כדי לוודא שהדיכאון אינו נובע ממצב רפואי כמו בעיה בבלוטת התריס או מחסור בוויטמין (תיקון הגורם הרפואי יקל על התסמינים דמויי הדיכאון). ההערכה תזהה תסמינים ספציפיים ותחקור היסטוריה רפואית והמשפחתית, כמו כן, גורמים תרבותיים וסביבתיים במטרה להגיע לאבחון ולתכנן דרך פעולה.

תרופות

גורמים כימיים במוח עשויה לתרום לדיכאון ועשויים להשפיע על הטיפול בו. מסיבה זו, המלצה על  תרופות נוגדות דיכאון, העוזרות לשנות את אותם גורמים כימיים, הינה מרכיב מרכזי בטיפול בדיכאון. חשוב להבין כי  תרופות אלו אינן תרופות הרגעה. בדרך כלל, לתרופות נוגדות דיכאון אין השפעה מעוררת על אנשים שאינם חווים דיכאון.

תרופות נוגדות דיכאון עשויות לייצר שיפור מסוים במהלך השבוע או השבועיים הראשונים לשימוש, אך ייתכן שלא יראו את מלוא הייתרונות במשך חודשיים עד שלושה חודשים. אם מטופל לא חש שיפור או חש שיפור מועט לאחר מספר שבועות, הפסיכיאטר שלו יכול לשנות את המינון התרופתי, להוסיף תרופה נוספת או להחליף את התרופה כליל. במצבים מסוימים תרופות פסיכיאטריות אחרות עשויות להועיל. 

פסיכיאטרים ממליצים בדרך כלל לחולים להמשיך לקחת תרופות במשך שישה חודשים או יותר לאחר שיפור התסמינים. ניתן להציע טיפול תחזוקה לטווח ארוך יותר כדי להפחית את הסיכון לאפיזודות עתידיות עבור אנשים מסוימים בסיכון גבוה.

פסיכותרפיה

פסיכותרפיה, או "טיפול בשיחות", משמשת לעתים לבד לטיפול בדיכאון קל; עבור דיכאון בינוני עד חמור, פסיכותרפיה משמשת לעתים קרובות יחד עם תרופות נוגדות דיכאון. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הינו סוג מסוים של פסיכותרפיה אשר נמצא יעיל בטיפול בדיכאון ועוזר לאדם לזהות חשיבה מעוותת/שלילית במטרה לשנות מחשבות והתנהגויות ו להגיב לאתגרים בצורה חיובית יותר.

פסיכותרפיה עשויה לכלול רק את הפרט, אך היא יכולה לכלול אחרים. לדוגמה, טיפול משפחתי או זוגי יכול לעזור לטפל בבעיות בתוך מערכות היחסים הקרובות הללו. טיפול קבוצתי מפגיש אנשים עם מחלות דומות בסביבה תומכת, ויכול לסייע למשתתף ללמוד כיצד אחרים מתמודדים במצבים דומים.

בהתאם לחומרת הדיכאון, הטיפול יכול להימשך מספר שבועות או יותר. במקרים רבים, ניתן לבצע שיפור משמעותי ב-10 עד 15 מפגשים.

טיפול בנזעי חשמל  (ECT)

 טיפול בנזעי חשמל הוא טיפול רפואי שנשמר לרוב לחולים עם דיכאון חמור אשר לא הגיבו לטיפולים אחרים. טיפול זה כרוך בגירוי חשמלי קצר של המוח בזמן שהמטופל נמצא בהרדמה ואינו מרגיש דבר. טיפול בנזעי חשמל בדרך כלל כולל שניים עד שלושה טיפולים שבועיים וסך הכל בין 6 עד 12 טיפולים כללו. טיפול זה לרוב מתבצע בבית חולים פסיכיאטרי ומנוהל בדרך כלל על ידי צוות רפואי הכולל פסיכיאטר, רופא מרדים וצוות סיעודי.

עזרה עצמית לטיפול בדיכאון

ישנם מספר דברים שאנשים הסובלים מדיכאון יכולים לעשות על מנת להפחית להפחית את הסימפטומים של דיכאון. עבור אנשים רבים, פעילות גופנית סדירה מסייעת ביצירת תחושה חיובית ומשפרת את מצב הרוח. שינה איכותית  על בסיס קבוע, אכילת תזונה בריאה והימנעות מאלכוהול (חומר מדכא) יכולים גם הם לסייע בהפחתת תסמיני הדיכאון.

במידה ואתם חווים תסמינים של דיכאון, צעד ראשון הוא לפנות לרופא המשפחה או לפסיכיאטר. דברו על החששות שלכם ובקשו הערכה יסודית.